פיצויים עונשיים - אימתי ניתן לתבוע?
 
מהם פיצויים עונשיים וכיצד משתלבים הם בדיני הנזיקין הכלליים?
 
ככלל, כאשר בכוונת בית המשפט לפסוק פיצויים לאדם זה או אחר, שומה עליו לבדוק את רכיב הנזק. רכיב הנזק מעוגן בעוולת הרשלנות, ומשתרע הוא על כלל עקרונות דיני הנזיקין: פיצויים, הרתעה, השבת המצב לקדמותו, צדק מתקן וצדק חלוקתי. אחד החריגים לכלל הוכחת הנזק, הינם אותם "פיצויים עונשיים".
 
אימתי ייפסקו פיצויים עונשיים?
 
על התשובה לכך עמד נשיא בית המשפט העליון לשעבר – השופט אהרון ברק, בחיבורו על פיצויים עונשיים כאשר הוא מסביר כי "המוקד" בפיצויים העונשיים (בניגוד לשאר רכיבי נזק) הוא המזיק והתנהגותו, והרצון להענישו ולהרתיעו (ללא כל קשר לגובה הנזק).
 
פסק דין בולט בנושא הפיצויים העונשיים הינו פסק דין – א 3707/01 אברהם נ' מסיקה (שלום רמלה), אשר בו נפסק פיצוי ע"ס 300,000 ₪ בגין תקיפה שבוצעה בצורה שזכתה לכינוי "שחיטה", ע"פ השופט הדן בתיק, לאחר שהתוקפים דקרו את המותקף מס' פעמים בכל חלקי גופו.
עם זאת, לא בכל המקרים יפסוק בית המשפט מתן פיצוי לנפגע בגין "פיצויים עונשיים".
 
לדוגמא:

בפס"ד ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נגד החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4), 486. נפסק ע"י בית המשפט העליון כי ככלל, אין פוסקים פיצויים עונשיים אלא בגין עוולות המצריכות כוונה או זדון.

ובפס"ד נוסף ע"א 9656/03 עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז"ל ואח' נגד ד"ר יורם זינגר ואחרים (לא פורסם, 14.1.05) התרככה הדרישה של הוכחת כוונה וזדון ונקבע ע"י בית המשפט העליון כי הרציונל בפיצויים עונשיים הוא של עונש והרתעה, דבר שאינו כה פשוט במשפט האזרחי אך מוצדק במקרים חמורים, מקוממים ומעוררי סלידה, ובפרט כאלו אשר יש בהם כוונה. יוצא אפוא, כי במקרים חמורים ביותר, אין חובה להוכיח כוונת זדון ובלבד שהמקרה מקומם ומעורר סלידה.
 
 
מקרה נוסף, הינו מקרה בו הגיש משרדנו תביעה כנגד פיצריה, אשר הניחה שלט גדול המורה על גלידה כי היא "פרווה", כאשר בפועל הגלידה הייתה חלבית, וכתוצאה מכך, קנו הורי קטין - אשר רגיש לחלב, גלידה, כאשר בדיעבד התברר להם כי הגלידה הינה "חלבית" והשילוט מוטעה. המשפחה הובהלה לבית החולים עם ילדם אשר היה על סף מוות, ונאלצה אף לסוע בשבת עקב המקרה האמור (חרף היותם דתיים שומרי שבת). אמנם לקטין שלום, ובמקרים כגון זה כאשר הנזק איננו צמית, אזי יש לתבוע "פיצויים עונשיים", מאחר ומעשה הרשלנות הנטען כנגד הפיצריה, הינו מעשה אשר יש לסלוד ממנו, וקיים הצורך להעניש ולהרתיע לבל ישנה – מאחר והתוצאות היו יכולות להיות גרועות בהרבה – מוות.
 
נסכם ונאמר כי ניתן לתבוע פיצויים במסגרת רכיב "פיצויים עונשיים" גם כאשר לא נגרם נזק בפועל, אך לא בכל המקרים, אלא במקרים קיצוניים, כאשר המגמה בפסיקת בתי המשפט, הולכת ומתרחבת אט אט.
 
 
חשוב לזכור  כי ייעוץ זה איננו מהווה יעוץ משפטי ספציפי ויש לבחון כל מקרה ע"פ נסיבותיו.

עו"ד דניאל גינת
דניאל גינת -משרד עו"ד

 
טיפים ועצות
 
תחת הלשונית "טיפים ועצות", יינתנו טיפים חשובים המורים מהן הפעולות הראשונות שיש לבצע כשנתקלים בסיטואציה מסויימת. בין אם זה כאשר חוקר מטעם חברת ביטוח מגיע לביתכם, או אופן איסוף התיעוד הרפואי בתיקי רשלנות רפואית, ואף הפעולות הראשונות שיש לבצע במקרה של תאונת דרכים. טעויות נפוצות - יש בהן כדי להקטין את היקף הפיצוי ואף לבטלו כליל.


פיצוי לכל אחד - כל נפגע בתאונת דרכים אשר קיבל טיפול רפואי זכאי לפיצוי למעט חריגים מסויימים.

אפילו מסמך רפואי בודד מהווה עילת תביעה נגד חברת הביטוח ומזכה את הנפגע באלפי שקלים.

מסמך רפואי אחד מהווה 
 

צור קשר

 
 
נייד: 050-6996523 

טלפקס: 03-6290653

כתובת:רח' הלפיד 16,ת.ד. 6944, קרית מטלון, פתח תקוה 
6944
לייבסיטי - בניית אתרים